שיר

אָמְרוּ הַמִּלִּים מִלִּים נִשְׁכְּחוּ הַיְּלָדִים גוּלְגׇּלוֹת גוּלְגׇּלוֹת עַזָּה

עוֹרֵב צוֹעֵד בַּדֶּשֶׁא שׁוֹר צוֹעֵד בַּדֶּשֶׁא הָעוֹלָם חָזָק הָעוֹלָם חַלָּשׁ הַלֵּב יוֹדֵעַ הַלֵּב בּוּר

הַשָּׁמַיִם בּוֹהֲרִים. הַצִּפּוֹר מְצַיֶּצֶת. צִפּוֹר עוֹנָה. רָקִיעַ בַּר. אֵינֶנִּי לְאוּמִּי עוֹד. הַקְּבוּצָה אֵינֶנָּה שֶׁלִּי. מִחוּץ. הַצִּפּוֹר. חַיֶּיהָ נִמְשָׁכִים. גַּם חַיַּי גַּם.

כָּל הַלַּיְלָה אַבִּיט בַּוִּילוֹן מֵעֵבֶר לַוִּילוֹן הַתְּרִיס מֵעֵבֶר לַתְּרִיס הָרְחוֹב מֵעֵבֶר לָרְחוֹב הָאַיִן אוֹרוֹ בְּעַד הַחֲרָכִים צִפָּרְנָיו פְּתַלְתַּלּוֹת עֵדֶן הָאֹשֶׁר אֵינוֹ לִישֹׁן אֶלָּא לְהַבִּיט הִנֵּה כָּבָה גַּם הָאוֹר

לֹא צִפִּיתִי שֶׁכָּכָה יֵצֵא, לֹא נִחַשְׁתִּי שֶׁכָּכָה יֵצֵא, לֹא רָצִיתִי בָּזֶה מִלְּכַתְּחִלָּה. מֵרֹאשׁ לֹא רָצִיתִי בָּזֶה, לֹא יָדַעְתִּי לְמָה לְצַפּוֹת לֹא הֵבַנְתִּי מָתַי לַעֲזֹב, לֹא הָיְתָה לִי כָּזוֹ כַּוָּנָה לֹא יָדוּעַ לִי מָה הִשְׁתַּבֵּשׁ לֹא הָיִיתִי מוּכָן לֹא הָיָה לִי הַרְבֵּה בָּזֶה לֹא הָיִיתִי בּוֹחֵר מִלְּכַתְּחִלָּה.

בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה, מָה שֶׁטּוֹב בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה, הַנּוֹצוֹת נוֹשְׁרוֹת חִינָּם אֶל הָאָרֶץ וְכִמְעַט אֵין אָדָם הַמּוֹצִיא לַחְמוֹ יָכוֹל רַק לַעֲשׂוֹת אֶת מָה שֶׁמַּרְשָׁה לוֹ בִּטְנוֹ הָרַכָּה, הַחוֹלֶמֶת.

בְּאִישׁוֹן הַלַּיִל חָלַמְתִּי בְּקוֹנוּס חַד נֶחְלְמוּ נָגְעָה בִּי יָד בְּהִירָה מְעֻטֶּרֶת, שְׁמָהּ לְפָנֶיהָ נוֹחֵר אָמְרָה נְחִירוֹתַי אֲרֻבּוֹת חֲלוֹמוֹת מְעַשְּׁנִים חֲרֹשֶׁת הָאֵימָה לֹא סְתָם כְּקוֹנוּס בְּעַד דּוֹק הַלַּיִל יְרִיעַת עֲרָפֶל לֹא סְתָם נְחִירוֹת אֵלּוּ יַצִּילוּ מִמָּוֶת נוֹחֵר חָזָק אֵינִי יְכוֹלָה אָבְדוּ הַחֲלוֹמוֹת אָבְדוּ עַל צֶלַע הָהָר

אֵינוֹ לִוְיָתָן סְתָם אָדָם בכורסה אָדָם גַּם בִּמְנוּסָה אֵינֶנּוּ לִוְיָתָן אוֹ חַיָּה אַחֶרֶת מָה שֶׁתְּתָאֲרוּ הוּא לֹא כָּכָה הוּא שׁוֹכֵב וְחוֹזֵר וְחוֹזֵר חָלִילָה עַד כְּדֵי דַּי חָזַרְתָּ עַל זֶה שָׁמַעְנוּ שָׁמַעְנוּ שָׁמַעְנוּ הוּא אֵינֶנּוּ מָלֵא בָּאֲוִיר מָלֵא בְּיָד מוּשֶׁטֶת כֵּן הוּא בְּדִיּוּק כָּזֶה

תּוֹדָה לְךָ, זֶה קָרָה, לְפָחוֹת זֶה קָרָה אִם פֶּרַח, אוֹ דְּמוּי צֶמַח, לְפָחוֹת זֶה קָרָה, וּבָאֲפֵלָה הַכּוֹתֶרֶת נִתְגַּלְּתָה ולִחֲכָה בָּהּ הָאֲפֵלָה בִּלְשׁוֹן אָתוֹן, אֲבָל לְפָחוֹת קָרָה הַנֵּס, וְנִבְקַע הָעֵץ, וְנִימָיו יָצְאוּ, נְפוּלִים, אֲבָל לְפָחוֹת זֶה קָרָה וְאוּלַי זֶה מָה שֶׁיִּוָּתֵר לַעֲזָאזֵל

מָה מְחַכֶּה לִי וְאֵין מְחַכֶּה לִי מְחַכֶּה לִי דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְחַכֶּה לִי כֵּיוָן שֶׁאֵין הַיָּכוֹל לְחַכּוֹת לִי וְלָכֵן עַלְמוֹת חֵן מְחַכּוֹת לִי כְּפִי שֶׁתָּמִיד לֹא חִכּוּ לִי אוֹחֲזוֹת בַּגָּרוֹן מְחַכּוֹת לִי מַחְזִיקוֹת בְּזֶה הַכָּסוּף לִי מְחַכּוֹת לִי וְאֵינָן מַכִּירוֹת לִי פּוֹעוֹת כִּכְבָשִׂים אֲיֻמּוֹת לִי גּוֹזְרוֹת לְהָבִים וְעוֹלוֹת לִי מְטַפְּסוֹת לִי הִנֵּה שׁוּב לֹא יִתְגַּלֶּה לִי