לעולם
מָחָר לֹא יֵרֵד שֶׁלֶג כֵּן יִירוּ טִיל מִתֵּימָן הָרַדְיַאטוֹר מְצַקְצֵק אֲבָל שֶׁלֶג לֹא יֵרֵד לֹא מִתֵּימָן וְלֹא לְעוֹלָם גַּם לֹא כְּשֶׁיָּבוֹא הַשָּׁלוֹם עַל כֻּלָּם
מָחָר לֹא יֵרֵד שֶׁלֶג כֵּן יִירוּ טִיל מִתֵּימָן הָרַדְיַאטוֹר מְצַקְצֵק אֲבָל שֶׁלֶג לֹא יֵרֵד לֹא מִתֵּימָן וְלֹא לְעוֹלָם גַּם לֹא כְּשֶׁיָּבוֹא הַשָּׁלוֹם עַל כֻּלָּם
לִפְעָמִים הַנַּעֲלָיִם לוֹחֲצוֹת כָּל כָּךְ שֶׁאֲנִי חַיָּב לִכְתֹּב אֲפִלּוּ שְׁלִּיטָתִי זְעוּמָה וְאֵינֶנִּי מְשׁוֹרֵר זֶה שֶׁהַנְּעָלִים לוֹחֲצוֹת כָּל כָּךְ לְאַחַר שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם הָיוּ כַּאֲחָיוֹת טוֹבוֹת וְעַכְשָׁו נִלְפָּתוֹת כַּשֵּׁדוֹת זֶה מָה שֶׁגּוֹרֵם לִי לְהִשָּׁאֵר בָּהֶן דַּוְקָא, לְמַעַן הַשִּׁירָה
הוּא, אֵין לוֹ זְמַן אֲנִי רוֹאֶה שְׁבִילִים הוּא זָז בְּכִסְאוֹ הַבְּרִיאוּת, הַבְּרִיאוּת סוֹחֶטֶת כָּל פִּנָּה. אֲנִי הוֹלֵךְ בִּשְׁבִילַי לְאַט, כְּאִלּוּ יֵשׁ זְמַן וְיֵשׁ כֶּסֶף לוֹעֲגִים הָעֲנָנִים וְהוּא, בְּרִיאוּתוֹ. הַלְּוַאי וְלֹא הָיָה כָּךְ וְהָיָה שָׁקֵט, מֻתְמָר דַּי אֲנַחְנוּ כְּבָר יוֹדְעִים מָה בִּיכֹלֶת וּמָה נִגְזַל אֵלֵךְ לְדַרְכִּי זֶהוּ, נִפְרָדִים