אביב
מִבֵּין ההריסות יַעֲלוּ עוֹד רֶגַע נִצָּנִים שֶׁיַּזְכִּירוּ לַטַּיָּסִים שֶׁמְּלָאַכְתָּם לֹא נִשְׁלְמָה
מִבֵּין ההריסות יַעֲלוּ עוֹד רֶגַע נִצָּנִים שֶׁיַּזְכִּירוּ לַטַּיָּסִים שֶׁמְּלָאַכְתָּם לֹא נִשְׁלְמָה
מָה הַטֶּבַע רוֹצֶה, מַדּוּעַ מִתְעַמֵּר כָּךְ, הֵיכָן מַרְוִיחַ אָשְׁרוֹ? תֵּשֵׁב לִנְהֹג בַּסּוּסִים וְהַסּוּסִים שׁוֹתִים מִדָּמָהּ וְאוֹשְׁרָהּ בָּרְכִיבָה, בְּנִוּוּט הַכִּרְכָּרָה, וְתוֹדַעְתָּהּ, מָה בָּהּ. הַיּוֹם, אָמַרְתִּי לָהּ, אֵינִי יוֹדֵעַ מָה תְּהֵא הַמַּחֲשָׁבָה הַבָּאָה הָרָקִיעַ צָחִיחַ וְאָז מִתְמַלֵּא, וְהִיא, צָחֲקָה.
יָמוּת מִי שֶׁיָּמוּת יִחְיֶה מִי שֶׁיִּחְיֶה קְהַל אֲנָשִׁים שֶׁשִּׁרְיוֹנוֹ הֻפְרַךְ אֵין זְמַן הָאֲבָנִים נִגָּפוֹת יָמוּת מִי שֶׁיָּמוּת יִחְיֶה מִי יִחְיֶה הַמַּיִם כָּבִים הַבֹּץ בּוֹעֵר זֶה נִתְלָה בָּזֶה אֲבָל הַמַּיִם רַבִּים
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּש, וַיַּעֲלֶה עַל מָטוֹס, וְיִתְרַסֵּק עַל אֶל אַקְצָא. יִבָּנֶה הַבַּיִת הַשְּׁלִישִׁי, וַיַּעֲלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שָׂרִים וּתְרָנִים, וַתִּשָּׁמַע הַשְּׁכִינָה, מֵאֹפֶק לָאֹפֶק. גּוּפוֹתֵיהֶם יִהְיוּ לְעוֹלָה, יַלְדֵיהֶם לְמַצֵּבָה, שְׁמוֹתֵיהֶם יִשָּׁכְחוּ כְּאָבָק. וַתֵּרֶא הַגּוֹלָה אֶת יוֹפֵינוּ. אָז מָשִׁיחַ יָבוֹא בַּשַּׁעַר וְעֵינֵי הַחֲמוֹר תַּמּוֹת וְזַכּוֹת.