תּוֹדָה לְךָ, זֶה קָרָה, לְפָחוֹת זֶה קָרָה אִם פֶּרַח, אוֹ דְּמוּי צֶמַח, לְפָחוֹת זֶה קָרָה, וּבָאֲפֵלָה הַכּוֹתֶרֶת נִתְגַּלְּתָה ולִחֲכָה בָּהּ הָאֲפֵלָה בִּלְשׁוֹן אָתוֹן, אֲבָל לְפָחוֹת קָרָה הַנֵּס, וְנִבְקַע הָעֵץ, וְנִימָיו יָצְאוּ, נְפוּלִים, אֲבָל לְפָחוֹת זֶה קָרָה וְאוּלַי זֶה מָה שֶׁיִּוָּתֵר לַעֲזָאזֵל
אֵינוֹ לִוְיָתָן סְתָם אָדָם בכורסה אָדָם גַּם בִּמְנוּסָה אֵינֶנּוּ לִוְיָתָן אוֹ חַיָּה אַחֶרֶת מָה שֶׁתְּתָאֲרוּ הוּא לֹא כָּכָה הוּא שׁוֹכֵב וְחוֹזֵר וְחוֹזֵר חָלִילָה עַד כְּדֵי דַּי חָזַרְתָּ עַל זֶה שָׁמַעְנוּ שָׁמַעְנוּ שָׁמַעְנוּ הוּא אֵינֶנּוּ מָלֵא בָּאֲוִיר מָלֵא בְּיָד מוּשֶׁטֶת כֵּן הוּא בְּדִיּוּק כָּזֶה
הַשָּׁמַיִם בּוֹהֲרִים. הַצִּפּוֹר מְצַיֶּצֶת. צִפּוֹר עוֹנָה. רָקִיעַ בַּר. אֵינֶנִּי לְאוּמִּי עוֹד. הַקְּבוּצָה אֵינֶנָּה שֶׁלִּי. מִחוּץ. הַצִּפּוֹר. חַיֶּיהָ נִמְשָׁכִים. גַּם חַיַּי גַּם.
מָה מְחַכֶּה לִי וְאֵין מְחַכֶּה לִי מְחַכֶּה לִי דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְחַכֶּה לִי כֵּיוָן שֶׁאֵין הַיָּכוֹל לְחַכּוֹת לִי וְלָכֵן עַלְמוֹת חֵן מְחַכּוֹת לִי כְּפִי שֶׁתָּמִיד לֹא חִכּוּ לִי אוֹחֲזוֹת בַּגָּרוֹן מְחַכּוֹת לִי מַחְזִיקוֹת בְּזֶה הַכָּסוּף לִי מְחַכּוֹת לִי וְאֵינָן מַכִּירוֹת לִי פּוֹעוֹת כִּכְבָשִׂים אֲיֻמּוֹת לִי גּוֹזְרוֹת לְהָבִים וְעוֹלוֹת לִי מְטַפְּסוֹת לִי הִנֵּה שׁוּב לֹא יִתְגַּלֶּה לִי
רָטֹב גַּם בִּזְמַן מִלְחָמָה טִפּוֹת גַּם בִּזְמַן מִלְחָמָה נוֹצְצוֹת, הַחֹשֶׁךְ אַח לָהֶן וְזוֹ אֵינָהּ מִלְחָמָה אֶלָּא טֶבַח, אַחַר טֶבַח וְלִפְנֵי הַבָּא, וְזֶה שֶׁיָּבוֹא אַחֲרָיו
נוֹרָא מוּזָר שֶׁהַחַיִּים יַחְלְפוּ כָּךְ כְּמוֹ מִפְרָשׂ שֶׁלֹּא נָשְׁבָה בּוֹ רוּחַ
נָפְלוּ הַסַּנְוֵרִים מִן הַפָּנָס נִבְקְעָה תַּרְדֵּמַת הַהֵלֶךְ יָצָא אַט הַחֵץ לְדַרְכּוֹ צָוְחוּ הָעוֹרְבִים מֵרָחוֹק אָרְבוּ הָעַפְעַפַּיִם הִנֵּה הֵם הִנֵּה הֵם, יָצְאָה קְרִיאַת הַגְּדִי הִתְגּוֹדְדוּ פְּעִילֵי הָהָר יָדַע הָרוֹעֶה שֶׁנִּגְמַר
מָה הַטֶּבַע רוֹצֶה? מַדּוּעַ מִתְעַמֵּר? הֵיכָן מַרְוִיחַ אָשְׁרוֹ? תֵּשֵׁב לִנְהֹג בַּסּוּסִים וְהַסּוּסִים שׁוֹתִים מִדָּמָהּ וְאוֹשְׁרָהּ בָּרְכִיבָה, בְּנִוּוּט הַכִּרְכָּרָה וְתוֹדַעְתָּהּ, מָה בָּהּ הַיּוֹם, אָמַרְתִּי לָהּ אֵינִי יוֹדֵעַ מָה תְּהֵא הַמַּחֲשָׁבָה הַבָּאָה פָּשׁוּט אֵינִי יוֹדֵעַ הָרָקִיעַ צָחִיחַ וְאָז מִתְמַלֵּא וְהִיא צָחֲקָה, אָמֵן
הַלֵּילוֹת לְמָשָׁל אֵינָם יוֹדְעִים שֶׁנִּפְרַדְנוּ לְמָשָׁל כָּעֵת הָיָה לָךְ רוֹמַן אָסוּר עִם רוֹגֶ'ר מוּר הֶאֱשַׁמְתְּ אוֹתִי בִּתְמִימוּתִי שֶׁקָּרָאתִי אֶת הַטֵּקְסְט לֹא נָכוֹן וְסַכִּין חָלְפָה בָּרֶוַח שֶׁבֵּין הַמְּגֵרָה לְתוֹשַׁבְתָּהּ, כְּדֵי לְנַקּוֹת
נִמְאַס אָמַר נַרְקִיס עָיַפְתִּי לִזְקֹף רֹאשִׁי לְיַפּוֹת כּוֹתַרְתִּי עָלַי לְבָנִים סִּיד זוֹלֵג מִלִּבִּי כָּל הַיּוֹם הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה טָרַחְתִּי לְמַעַן קַרְנֶיהָ בְּפָּרֶךְ הָאוֹר עַכְשָׁו נִטְשִׁי יָפְיֵךְ יִכְמֹשׁ אֶשָּׁאֵר בְּאֲפֵלַת הַמְּנוּחָה הִסְכַּמְתִּי לֹא תִּהְיִי שֶׁלִּי