המשך הקושי
אֲנִי מַזִּיעַ. אֵין מָנוֹס מֵהַמַּסָּה. נָמֵס בְּחֶצְיִי אֲנִי מוֹדִיעַ עַל הֶמְשֵׁךְ הַקֹּשִׁי. קָשֶׁה בְּחֵלֶק שֵׁנִי אֲנִי מוֹדִיעַ עַל הֶמְשֵׁךְ הַמְּנוּסָה.
שיר
על ודאות
אֶת דִּבַּרְתְּ עַל וַדָּאוּת וְעַל הַגְּמִילָה הָאִטִּית מֵאַהֲבוֹת נְעוּרִים וְשִׁגְעוֹנוֹת לְמִינֵיהֶם וְהַכָּרָה בְּמַצָּב תְּמִידִי שֶׁל אִי וַדָּאוּת וְשֶׁאֵיךְ אֶפְשָׁר מַמָּשׁ לְדַעַת הַלֹּא אֲנַחְנוּ זָרִים לְגַמְרֵי וְרַק אַחֲרֵי שֶׁיַּעֲבֹר זְמַן בִּכְלָל נוּכַל לָדַעַת אִם יֵשׁ בָּנוּ אֶת זֶה אוֹ לֹא אִם אֲנַחְנוּ מִסְתַּדְּרִים, אִם יֵשׁ בָּנוּ אֶת הַכַּמּוּת הַנִּדְרֶשֶׁת לַדְּבָרִים הַפְּשׁוּטִים אוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ יְבֵשִׁים נַחֲרֹק וְנִתְקַשָּׁה …
שבעה פרקים
פֶּרֶק א' – וּבוֹ יִצְבַּע גִּבּוֹרֵנוּ אֶת בֵּיתוֹ הֶחָדָשׁ – הַשִּׁיר – יְקַשֵּׁט אֶת הַקִּירוֹת וִימַלֵּא אֶת הֶחָלָל בְּרָהִיטִים יָפִים. פֶּרֶק ב' – בּוֹ יָצָא גִּבּוֹרֵנוּ מַפְתֵּחַ בֵּיתוֹ לְטִיּוּל קָצָר בַּסְּבִיבָה וּכְשֶׁיַּחֲזֹר יִתְפַּלֵּשׁ בַּעֲרֵמַת הַמִּלִּים שֶׁהָיְתָה בֵּיתוֹ. פֶּרֶק ג' – בּוֹ גִּבּוֹרֵנוּ יָצָא לְמַסָּע בָּעוֹלָם רָכוּב עַל דַּג עוֹפֶרֶת לְחַפֵּשׂ אֶת אֲהוּבָתוֹ – הַשִּׁירָה – …
עכשיו
עכשיו יש דבר כזה: זמן. ואם אפתח את השק יצא מספיק חום להרים כדור פורח. קח דבר כזה: זמן. מכור אותו לאנשים אחרים ראה פלאי פלאים מכור אותו לעצמך ראה רק כמויות של זמן מתכלות תחת רגליך.
אמנות
עֲשָׂרָה לְשֵׁשׁ שֶׁבַע וָחֵצִי הִיא בָּאָה וְהָלְכָה סִפְּרָה עַל קוֹרוֹת הִיא וּבַעֲלָהּ רוֹצֶה שֶׁיַּעֲשֶׂה מַשֶּׁהוּ בְּחַיָּיו. הוּא מְהַנְדֵּס. אֲבָל הַחֲלוֹמוֹת עַל אָמָּנוּת. כָּל חַיָּיו רָצָה לִהְיוֹת אָמָּן. אֲבָל מַפְרִיעִים לוֹ. דִּבְּרָה עָלָיו כְּסוּס שֶׁרְטִיּוֹת עֵינָיו הָפְכוּ שְׁקוּפוֹת הִיא אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ בִּגְלַל הָעֲדִינוּת הָרֹךְ וְהַקַּבָּלָה הַגְּדוֹלָה אֲבָל מָה יִהְיֶה אִתּוֹ? זֶה אֲנִי לֹא יוֹדַעַת. מָה יִהְיֶה …
מבחינת שעמום
מִבְּחִינַת שִׁעֲמוּםאֲנִי מַקְדִּים אֶת הַמּוֹדָה עַל הַבַּטָּלָה שֶׁלִּייִלְמְדוּ בְּסִפְרֵי הַהִיסְטוֹרְיָה אֲבָל כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּיהַשִּׁעֲמוּם שֶׁלִּי מַקְדִּים אֶת זְמַנּוֹ לָכֵןסִפְרֵי הַהִיסְטוֹרְיָהיִהְיוּ רֵיקִים וַחֲלָקִיםאֲנִי מַבְטִיחַ הַשִּׁעֲמוּם שֶׁלִּיזֶה הֶעָתִיד שֶׁנָּפַל עַל פָּנָיו.
להיות מוכנים
אֲנַחְנוּ נָמוּת יוֹם אֶחָד קָרוֹב לְוַדַּאי בִּשְׁכִיבָה מִסָּבִיב, אוֹ נֶפֶשׁ אוֹ כְּלוּם רֵיק מִסָּבִיב (גַּם זֶה קוֹרֶה) אוּלַי יִהְיֶה לָנוּ אוֹי כְּאֵב חַד אוֹ כְּלוּם, סְתָם סוֹף אִלֵּם דּוֹמֵם, לֹא מַבְהִיל אֶחָד מִנִּי רַבִּים שֶׁיָּדַעְנוּ כְּבָר. אוּלַי נֵדַע עַל זֶה, אוּלַי לֹא אוּלַי יִהְיֶה לָנוּ דִּבּוּר אוּלַי נִהְיֶה סְתוּמִים לְגַמְרֵי (לָקַחַת בְּחֶשְׁבּוֹן שֶׁזֶּה יָכוֹל לִקְרוֹת …
דברים נישאים ברוח
לֹא. דָּבָר לֹא נִשָּׂא בָּרוּחַ. שַׁקְרָן מִי שֶׁאוֹמֵר. דְּבָרִים נִשָּׂאִים זֶה בִּזְרוֹעוֹת זֶה זֶה עַל צַוָּאר זֶה. לֹא בָּרוּחַ. בָּרוּחַ נִשָּׂא אֲוִיר לִפְעָמִים גַּם צְּלִיל בִּתְנַאי שֶׁעֲדַיִן הוּא צְלִיל אִם גַּם הַצְּלִיל אֵינֶנּוּ דָּבָר לֹא חַי נִשָּׂא בָּרוּחַ.
ניתוק אחד
נִתּוּק אֶחָד יוֹבִיל לְנִתּוּק אַחֵר אֵינֶנִּי אוֹהֵב לוֹמַר זֹאת בָּרַבִּים אֵינְךָ מְסֻגֶּלֶת לְהַרְבֵּה נִתּוּקִים אַתְּ חַיֶּבֶת קֶשֶׁר כְּפִי שֶׁכֻּלָּם מְצַיְּנִים אוּלָם אַתְּ כְּמוֹ פּוֹלִיאֶסְטֵר קָשָׁה וּשְׁקוּפָה וְהַחִיּוּךְ שֶׁלְּךָ מֵעִיד כִּי חָלְפוּ בֵּין רַגְלֶיךָ זָרִים גְּמוּרִים לְנַפְשֵׁךְ תְּנִי אֶת הִלַּת רֹאשֵׁךְ עַל מְנַת לַחֲסֹךְ בַּחֹמֶר אֶת הִלַּת רֹאשֵׁךְ אֶתֵּן לַלִּטּוּף אוּלַי יָרְדוּ מַלְאָכִים לְטַפֵּל בְּךָ אוּלַי …
צהוב
אֲנִי צָהֹב רַק אָדֹם יָכוֹל לְהַרְגִּיעַ אוֹתִי צָהֹב לֹא הוֹפֵךְ אַף פַּעַם לְאָדֹם אֶלָּא דֶּרֶךְ יָרֹק וְיָרֹק יָכוֹל לְשַׁגֵּעַ אוֹתִי.