שָׁכַבְנוּ עַל הַגַּב וְהִסְתַּכַּלְנוּ בַּשָּׁמַיִם בַּתַּחְתִּית זַחַל עַכְבְּרוֹשׁ קְהֵה רֹאשׁ בַּיָּם צָלַל גֶּבֶר לָבָן עִם שְׁנוֹרְקֵל אִי הַשֶּׁקֶט נָגַס בְּקַרְסֻלִּי דַּיָּגִים מָשְׁכוּ חַכּוֹתֵיהֶם כְּאִישׁ אֶחָד צִפּוֹר נָעֲצָה מְקוֹרָהּ בָּרָקִיעַ אִי הַשֶּׁקֶט הָדַף אוֹתִי לְאָחוֹר אָז הִתְרוֹמַמְנוּ הָלַכְנוּ מִשָּׁם עַל הַמֵּזַח וְזָכַרְתְּ לְהִתְרַחֵק מֵהַמָּקוֹם שֶׁמַּחֲלִיקִים בּוֹ
גֶּבֶר חַי עִם אִשָּׁה. שֶׁבַע שָׁנִים. הוֹלֵךְ אִתָּהּ תַּחַת זְרוֹעוֹ כְּמוֹ עִם סְטְרָדִיבַרְיוּס נָדִיר אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר אִתּוֹ הַזַּיִן שֶׁלּוֹ מַאֲפִיר זָוִיּוֹת הַפֶּה שֶׁלּוֹ שׁוֹתְקוֹת מֵיתְרֵי הַסְּטְרָדִיבַרְיוּס רוֹעֲמִים בְּנַרְתִּיקוֹ.
הַיּוֹם נִלְמַד לֶאֱהֹב תִּלְּשׁוּ אֶת הַדַּפִּים קִרְעוּ אֶת הַמַּחְבָּרוֹת גַּשׁ אַתָּה סַמֵּן בְּגַרְזֶן עַל הַלּוּחַ אֶת הַמַּפָּה הָאִלֶּמֶת גְּשִׁי אַתְּ קְחִי אֶת הַפְּרָחִים סַמְּנִי אֶת הַקַּוִּים הַמְּקֻוְקָוִים תְּכֵלֶת סָגֹל בּוֹרְדּוֹ כֻּלָּם לַעֲמֹד בַּפִּנָּה. אֲנִי זְקֵנָה אֵין לִי כּוֹחַ אֲנִי רוֹצָה לָדַעַת מִי בַּכִּתָּה שֶׁלִּי אוֹהֵב אֶת מִי. לֹא לְהַצְבִּיעַ. בַּכִּתָּה הַזֹּאת יֵשׁ רֵיחַ בִּלְתִּי נִסְבָּל …
הַחֲלוֹם לָקַח אוֹתִי, הִסִּיעַ אוֹתִי הֵבִיא אוֹתִי אֶל הַנָּחָשׁ שָׁלַטְתִּי בִּתְנוּעוֹתָיו כִּמְאַסְטֵר צָלוּל הֵנַחְתִּי לוֹ לְהַכִּישׁ אוֹתִי בְּיוֹדְעִי אֶת טִיבוֹ הַמְּסֻלָּף. אֲבָל הוּא נִחֵשׁ אוֹתִי הִפֵּךְ אֶת תּוֹדַעְתִּי כָּךְ שֶׁשּׁוּב חָזַרְתִּי לִהְיוֹת אֶחָד הַפְּרָחִים בְּמַפַּת הַשֻּׁלְחֲלוּם מֻכַּשׁ בֶּהָלַת מָוֶת בְּמִסְדְּרוֹנוֹת בֵּית חוֹלִים סְבִיבִי קִירוֹת סְפוּגִים וּפִרְצָתִי אוֹבֶדֶת מֵאָחוֹר בִּסְבַךְ תַּחְבּוּלוֹתָיו. כְּאִלּוּ יֵשׁ צֹרֶךְ אַבָּהִי לַהֲבִיאֵנִי …
הוֹצֵאתִי אוֹתוֹ הִכְנַסְתִּי אוֹתוֹ. הָיָה לִי דַּג זָהָב. שִׂחַקְתִּי בִּשְׂעָרוֹ הִבְרַשְׁתִּי אֶת שְׂעָרוֹ חִמַּמְתִּי לֶחְיִי עַל מִצְחוֹ הִתְבּוֹנַנְתִּי במִפְלַס הַמַּיִם עוֹלֶה מִדִּמְעוֹתָיו. הוֹצֵאתִי אוֹתוֹ הִכְנַסְתִּי אוֹתוֹ. הָיָה לִי דַּג זָהָב. הֶאֱזַנְתִּי בקוֹנְכִיָּה לְלִבּוֹ הַזָּעִיר לִנְשִׁימוֹת הַחֶסֶד שֶׁלּוֹ. הָיָה לִי דַּג זָהָב בִּפְנִים וּבַחוּץ עַד שֶׁהָאֲוִיר נִסְדַּק. הָיָה לִי דַּג זָהָב הוֹצֵאתִי אוֹתוֹ הִכְנַסְתִּי אוֹתוֹ נִסִּיתִי …
רֵיחוֹ שֶׁל הַסֵּבֶל חָרִיף נִיחוֹחוֹ כְּסִמְטַת דָּמִים כְּזֵעַת שׁוֹחֵט עָמֵל וּבְכָל זֹאת עַד שֶׁלֹּא יִנָּקֵב בִּשְׁמוֹ יַחְתֹּר בְּלַהֲבוֹ מעֲמִיד פְּנֵי הֲדַס יָשֵׁן
בְּבֵית הַסֵּפֶר הָיוּ מַדְרֵגוֹת כְּנִיסָה אֲדֻמּוֹת וּבֵין הַקּוֹמוֹת הָיוּ שְׁנֵי גַּרְמֵי מַדְרֵגוֹת רְחָבִים כֻּלָּנוּ הָיִינוּ רָצִים בָּהֶם לְמַטָּה וְכֻלָּנוּ נִגְרָרִים עֲלֵיהֶם לְמַעְלָה לְאֹרֶךְ כָּל הַדֶּרֶךְ, מוּחְטוֹת, אִמָּא שֶׁלְּךָ הַשֵּׁם שֶׁל אִמָּא שֶׁלְּךָ, הַשֵּׁם שֶׁל אֲחוֹתְךָ. בַּכִּתָּה יָשְׁבוּ בִּקְבוּצוֹת וְלָמְדוּ עַל מֻשַּׂג הַקְּבוּצָה בְּחֶשְׁבּוֹן אֲנִי יָשַׁבְתִּי בַּקְּבוּצָה שֶׁקְּרוֹבָה לַחַלּוֹן אוֹרְלִי לִיפְשִׁיץ יָשְׁבָה לְיַד הַקִּיר שֶׁקָּרוֹב לַמִּסְדְּרוֹן …
אַף אֶחָד לֹא אוֹהֵב אוֹתִי. אֲנִי אָדָם בּוֹדֵד. אֵין לִי אֲפִלּוּ מִטְרִיָּה. אֵין לִי כָּרִיּוֹת לָאוֹרְחִים. אֵין לִי אַרְגָּזִים יְשָׁנִים עִם תְּמוּנוֹת. אֲנִי אָדָם מְיֻחָד בְּמִינוֹ, מְקוֹרִי וּבִלְתִּי נִתָּן לְפִצּוּחַ וְאֶתְמוֹל בָּעֶרֶב שָׁחִיתִי בַּיָּם הָאָדֹם עִם דּוֹלְפִינִים, וְשִׁלְשׁוֹם תָּרַמְתִּי דָּם לֶאֱלֹהִים וְהַיּוֹם נַעֲרָה רִפְרְפָה מֵעָלַי בִּכְנָפֶיהָ
בַּמִּטָּה שׁוֹכֶבֶת אִשָּׁה מְכֻסָּה בִּשְׂמִיכוֹת רַבּוֹת, זוֹ אִשְׁתִּי שׁוֹכֶבֶת אִשְׁתִּי זוֹ, אִשָּׁה מְכֻסָּה בִּשְׂמִיכוֹת רַבּוֹת בַּמִּטָּה אִשָּׁה זוֹ אִשְׁתִּי מְכֻסָּה רַבּוֹת בִּשְׂמִיכוֹת, בַּמִּטָּה שׁוֹכֶבֶת מְכֻסָּה בִּשְׂמִיכוֹת אִשָּׁה, זוֹ אִשְׁתִּי שׁוֹכֶבֶת בַּמִּטָּה רַבּוֹת בִּשְׂמִיכוֹת רַבּוֹת שׁוֹכֶבֶת אִשְׁתִּי בַּמִּטָּה, זוֹ אִשָּׁה מְכֻסָּה רַבּוֹת, שׁוֹכֶבֶת אִשְׁתִּי זוֹ מְכֻסָּה אִשָּׁה בַּמִּטָּה בִּשְׂמִיכוֹת זוֹ אִשְׁתִּי מְכֻסָּה רַבּוֹת בִּשְׂמִיכוֹת, שׁוֹכֶבֶת בַּמִּטָּה …
חיינו כמו באגוז ארבעתנו בחדר אחד בתוך אגרוף ידו התרוצצנו מפינה לפינה.