הוֹצֵאתִי אוֹתוֹ הִכְנַסְתִּי אוֹתוֹ.
הָיָה לִי דַּג זָהָב.
שִׂחַקְתִּי בִּשְׂעָרוֹ
הִבְרַשְׁתִּי אֶת שְׂעָרוֹ
חִמַּמְתִּי לֶחְיִי עַל מִצְחוֹ
הִתְבּוֹנַנְתִּי במִפְלַס הַמַּיִם
עוֹלֶה מִדִּמְעוֹתָיו.
הוֹצֵאתִי אוֹתוֹ הִכְנַסְתִּי אוֹתוֹ.
הָיָה לִי דַּג זָהָב.
הֶאֱזַנְתִּי בקוֹנְכִיָּה לְלִבּוֹ הַזָּעִיר
לִנְשִׁימוֹת הַחֶסֶד שֶׁלּוֹ.
הָיָה לִי דַּג זָהָב
בִּפְנִים וּבַחוּץ
עַד שֶׁהָאֲוִיר נִסְדַּק.
הָיָה לִי דַּג זָהָב
הוֹצֵאתִי אוֹתוֹ
הִכְנַסְתִּי אוֹתוֹ
נִסִּיתִי כְּכָל יָכֹלְתִּי.
שׁוּב גִּלִּיתִי
זֶה לֹא תָּלוּי בִּי.