עוֹמֵד לְהִגָּמֵר הַחֲרִיף שֶׁאָהַבְתְּ הַחֲלוֹמוֹת עֲדַיִן מַחְזִיקִים מַעֲמָד קָנִית מֵאָה בַּקְבּוּקִים זֶה הַחֲרִיף הַטּוֹב בָּעוֹלָם זְמַן לַהַט מִכָּל הַכִּוּוּנִים עָלָה טוֹרֵף מִן הַקַּרְקַע עָבַר חַד חַד וְקָצַץ סָלָט סָלָט קָטָן קָצַץ אֲהוּבִי הַשָּׁנִים מְסֻדָּרוֹת בִּשְׁבָבִים זוֹהֲרוֹת כְּנִתְזֵי צֶּמֶר שְׂרִיטָה נִפְעֶרֶת, זָב
אֲנִי עָשִׁיר אוּלַי אֶקְנֶה קָבָּרְיוֹלֶט אֲנִי עָנִי אוּלַי אוֹמַר קָבָּרְיוֹלֶט קָבָּרְיוֹלֶט קָבָּרְיוֹלֶט קָבָּרְיוֹלֶט עַד שֶׁשְּׂפָתַי תִּתְבַּקַּעְנָה אוּלַי אַשְׁתִּין בְּקָבָּרְיוֹלֶט בְּאִישׁוֹן לַיְלָה, כִּי מַהוּ הַלַּיְלָה אִם לֹא מַחֲבוֹא לָעֹנִי לֹא עָשִׁיר וְלֹא עָנִי לֹא קָבָּרְיוֹלֶט וְלֹא שֶׁתֶן לֹא לַיְלָה, לֹא יוֹם לֹא מַחֲבוֹא, רַק מִלְחָמָה מִלְחָמָה מִלְחָמָה מִלְחָמָה
אֵין זְמַן לֵב, צָרִיךְ לְהִלָּחֵם גָּדַלְתָּ מְאוֹד, פָּנֶיךָ פְּנֵי עַז נֶפֶשׁ לוֹחֵם דָּגוּל, כְּמוֹ בְּרָאד פִּיט חָצִיתָ אֶת הַכְּבִישׁ לִפְנוֹת עֶרֶב וְחָשַׁבְתִּי, מָה גָּדַלְתָּ הַאִם תִּלָּחֵם לְמַעֲנֵנוּ? אֵין זְמַן לֵב, גָּדַלְתָּ לְלֹא זְמַן בָּרִיק הַשּׁוֹאֵב לֹא הִתְגַּיַּסְתָּ נָכוֹן? לֹא לָבַשְׁתָּ מַדִּים? לֹא קָפַצְתָּ לִפְקֻדּוֹת, לֹא זִיַּפְתָּ פְּטוֹרִים, לֹא שָׁמַרְתְּ בַּלֵּילוֹת לֹא יָרִיתָ לֹא יָרִיתָ הַלְוַאי …
כּוֹכָבִים יוֹרְדִים עַל קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת בִּשְׁבִילֵי הָרָקִיעַ פָּנַיִךְ בְּיָדַי וּפָנַי בְּיָדַיִךְ טִפַּת אֵינְסוֹף נוֹגַעַת בָּנוּ, וְהַקַּיָּם חוֹזֵר לְאֵיתָנוֹ.
פִּשְׁעוֹ שֶׁל נַרְקִיס אֵינוֹ שֶׁהִתְאַהֵב אֶלָּא שֶׁשָּׁכַח. עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת הָיוּ לְחֶמְדַּת קִיּוּמוֹ לַחְלוּחִית הָאֲדָמָה וְרֵיחָהּ הֶחָרִיף הָפְכוּ לְרֶקַע, כְּעִיר עַשֵּׁנָּה בָּאֹפֶק, וְכָל שֶׁנִּבַּט הָיוּ מַחְשְׁבוֹתָיו הַלְּבָנוֹת מְאִירוֹת מִקְּפָלָיו הַחִוְּרִים. מַבָּטוֹ הָלַךְ וְצַר לֹבֶן שָׁרָשָׁיו כָּבָה הַדָּם נָסוֹג בְּעוֹרְקָיו הוּא לֹא יָדַע לְפֶתַע רוּחַ זְבוּב אוֹ כְּנִימָה מִזְדַּחֶלֶת. הוּא שָׁכַח וְלֹא שָׂם לֵב שֶׁנִּקְטַף.
יָמוּת מִי שֶׁיָּמוּת יִחְיֶה מִי שֶׁיִּחְיֶה קְהַל אֲנָשִׁים שֶׁשִּׁרְיוֹנוֹ הֻפְרַךְ אֵין זְמַן הָאֲבָנִים נִגָּפוֹת יָמוּת מִי שֶׁיָּמוּת יִחְיֶה מִי יִחְיֶה הַמַּיִם כָּבִים הַבֹּץ בּוֹעֵר זֶה נִתְלָה בָּזֶה אֲבָל הַמַּיִם רַבִּים
מוּנַחַת עָלַי בְּחִיסִין הָעוֹרְבִים קוֹרְאִים עָלַי קַדִּישׁ מִתְקָרֵב לְפֹה חָתוּל הָאֵשׁ חָתוּל הָאֵשׁ, וְהַכַּטְבָּ"ם לֹא תִּהְיֶינָה אַזְעָקוֹת השאון הָאַחֲרוֹן, אַחֲרוֹן יִהְיֶה שֶׁתֵּלֵךְ לַעֲזָאזֵל הָאֱמוּנָה בּוֹעֶרֶת עָלַי הַשְּׂמִיכָה בְּחִיסִין וַעֲדַיִן אֵין לִי מָה לוֹמַר לְאִישׁ
אַל תִּשְׁסַע בִּי וְאַל תִּבְצַע בִּי, אַל תְּשַׁסֶּה בִּי וְאַל תִּבְרׇק בִּי שְׁכַח בְּרָקֶיךָ, לְהָבֶיךָ אַל תַּבְעִיר רְמָצֶיךָ, אַל תָּעִיר בִּי, הַרְדֵּם בִּי חֲשֹׁב עָלַי כְּבִנְךָ יְחִידְךָ אֲשֶׁר נִשְׁאַר וְלֹא לָקַחְתָּ שָׁכַחְתָּ לְהָעִיר וְהִרְדַּמְתָּ נִרְדַּם וְשָׁכַחְתָּ לָקַחַת
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּש, וַיַּעֲלֶה עַל מָטוֹס, וְיִתְרַסֵּק עַל אֶל אַקְצָא. יִבָּנֶה הַבַּיִת הַשְּׁלִישִׁי, וַיַּעֲלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שָׂרִים וּתְרָנִים, וַתִּשָּׁמַע הַשְּׁכִינָה, מֵאֹפֶק לָאֹפֶק. גּוּפוֹתֵיהֶם יִהְיוּ לְעוֹלָה, יַלְדֵיהֶם לְמַצֵּבָה, שְׁמוֹתֵיהֶם יִשָּׁכְחוּ כְּאָבָק. וַתֵּרֶא הַגּוֹלָה אֶת יוֹפֵינוּ. אָז מָשִׁיחַ יָבוֹא בַּשַּׁעַר וְעֵינֵי הַחֲמוֹר תַּמּוֹת וְזַכּוֹת.
יְרוּשָׁלַיִם כַּמָּה כָּסַפְנוּ אֵלַיִךְ כַּמָּה שִׁסַּפְנוּ עֲבוּרֵךְ רָצִינוּ לִהְיוֹת יָפִים שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ עָלֵינוּ שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ עָלֵינוּ שֵׁדִים כְּכָל הַשֵּׁדִים הַמִּלִּים מֻשְׁחָרוֹת הַצֶּנְזוֹר יָדוֹ כְּבֵדָה בָּאנוּ מֵהַכִּבְשָׁן אֶל הַגַּנְזַךְ יָפִים עוֹד לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן *דו"ח חקירה בעניין פשעי מלחמה מטעם השר משה שפירא שהוגש לממשלה ב-1948