אֲנַחְנוּ נָמוּת
יוֹם אֶחָד
קָרוֹב לְוַדַּאי בִּשְׁכִיבָה
מִסָּבִיב, אוֹ נֶפֶשׁ אוֹ כְּלוּם
רֵיק מִסָּבִיב
(גַּם זֶה קוֹרֶה)
אוּלַי יִהְיֶה לָנוּ אוֹי
כְּאֵב חַד
אוֹ כְּלוּם, סְתָם סוֹף אִלֵּם
דּוֹמֵם, לֹא מַבְהִיל
אֶחָד מִנִּי רַבִּים שֶׁיָּדַעְנוּ כְּבָר.
אוּלַי נֵדַע עַל זֶה, אוּלַי לֹא
אוּלַי יִהְיֶה לָנוּ דִּבּוּר אוּלַי
נִהְיֶה סְתוּמִים לְגַמְרֵי
(לָקַחַת בְּחֶשְׁבּוֹן שֶׁזֶּה
יָכוֹל לִקְרוֹת בְּלִי לָדַעַת
וְאָז כָּל הַסַּקְרָנוּת שֶׁל כָּל הַחַיִּים
פָּשׁוּט כְּמוֹ דֶּלֶת נִטְרֶקֶת)
גַּם לְזֶה לִהְיוֹת מוּכָנִים.
יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיַּחֲזִיקוּ לָנוּ בַּיָּד
וְנִהְיֶה חֲזָקִים כְּמוֹ פְּלָדָה
נֵדַע כָּל פְּסִיק, שֶׁאֲנַחְנוּ נִפְרָדִים
שֶׁזֶּה קוֹרֶה עַכְשָׁו וְנַבִּיט בְּעֵינַיִם
וּפִתְאוֹם
(לִהְיוֹת מוּכָנִים לְפִתְאוֹם)
מָה שֶׁכֵּן
יֵשׁ סִכּוּי נָמוּךְ שֶׁזֶּה לֹא יִהְיֶה
אֵרוּעַ מְיֻחָד
(רֹב הַסִּכּוּיִים שֶׁזֶּה יִהְיֶה
יוֹצֵא דֹּפֶן)
אָז לִהְיוֹת גַּם מוּכָנִים
לִכְמוֹ יוֹם הֻלֶּדֶת.