הָיָה לִי מוֹרֶה לְיַמָּאוּת שֶׁהָיָה צוֹעֵק
"אַל תְּפַחֲדוּ מֵהַפַּחַד" כְּשֶׁחָתַרְנוּ
מוּל שֵׁרָתּוֹן בְּלֵב הַגַּלִּים.
הוּא הָיָה עוֹמֵד בַּחַרְטוֹם
בִּבְגָדִים מְטֻלָּאִים וּפָנִים מְחֻטָּטוֹת
פּוֹנֶה לָרוּחַ
וַאֲנַחְנוּ מְגִיבִים לְגֹבַהּ הַגַּלִּים
בִּסְחִיבוֹת שְׁקֵטוֹת שֶׁל שְׁרִיר הַלֵּב.
לֹא הֵבַנְתִּי אוֹתוֹ אָז.