אֲנַחְנוּ נִקַּח אֶת הַשָּׁנִים הָאֵלּוּ
וְנַעֲשֶׂה אוֹתָן הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת בְּחַיֵּינוּ
נֶאֱמַר אֶת הָאֱמֶת שֶׁגּוּפֵנוּ יוֹדֵעַ
וְגַם אִם דְּרָכֵינוּ לֹא תִּהְיֶה דֶּרֶךְ
כְּלוֹמַר לֹא יִהְיֶה שָׁם שֶׁלֶט שֶׁיֹּאמַר:
זוֹ הַדֶּרֶךְ.
אֲבָל זוֹ הִיא הַדֶּרֶךְ.
כָּל מָה שֶׁיָּבוֹא בָּנוּ
כָּל הַיְּרִיבוּיוֹת
כְּלוֹמַר
לֹא יִדֹּם שְׂדֵה הַקְּרָב
אֲבָל בַּמִּלְחָמָה הַזּוֹ לֹא אֲנַחְנוּ
לֹא מַמָּשׁ אֲנַחְנוּ.
לָנוּ סוֹפְסוֹף יָאִירוּ עֲלֵי כּוֹתֶרֶת.
אֲנַחְנוּ נִקַּח אֶת הַשָּׁנִים הָאֵלּוּ
וְנִטְוֶה בָּהֶן מֶשִׁי
וּמִמֶּנּוּ לֹא רַק בֶּגֶד
גַּם קִירוֹת גַּם בַּיִת
כְּלוֹמַר לֹא הַמָּקוֹם
אֶלָּא מַמָּשׁ מַמָּשׁ בַּיִת
וְנֵלֵךְ בּוֹ נֹאכַל וְנִישַׁן
וְיָרִיעַ לָנוּ הַזְּמַן
וְהַדָּם הַזּוֹרֵם
כִּי נִצַּחְנוּ.