זֵעַת אָבִי
מְרִיחָה מִמֶּנִּי
לִפְנֵי הַשֵּׁנָה
קַוֵּי הָאֹפִי
בְּכַפּוֹת הַיָּדַיִם
וְכַפּוֹת הַיָּדַיִם
עַצְמָן
וְכָל מָה שֶׁמֻּקְרָן
מֵהֶן
הָאֲגוּדָל וְהַצִּפֹּרֶן
הַשְּׁטוּחָה
וְהַמִּבְנֶה הַמְּרֻבָּע
וְתַחַת כַּפּוֹת הַיָּדַיִם כֹּל
הַתַּסְבִּיכִים
מִתַּחַת לָעוֹר
לֹא יוֹדְעִים תַּחַת אֵיזֶה מַעֲשֶׂה
לִקְבֹּר אֶת עַצְמָם
וְהָאִשָּׁה שֶׁיְּשֵׁנָה לְצִדִּי
מָה אֲנִי לָהּ
וּמָה אַתָּה לִי
מָה כָּל אֶחָד בִּשְׁבִיל
כָּל אֶחָד
אִם זֶה הַמַּצָּב
חָשַׁבְתִּי עַל זֶה.
מָה חָשׁוּב בְּחִנּוּךְ.
אִם לְגַדֵּל יֶלֶד
אָז לְפָחוֹת שֶׁיֹּאהַב אוֹתְךָ
בַּסּוֹף
כְּמוֹ עוּגָה שֶׁמַּחֲזִירָה
טַעַם, מְמַלֵּאת אֶת
הַבַּיִת נִיחוֹחַ
כְּמוֹ תַּפּוּז מֵהָעֵץ
אַחֶרֶת
פְּתַח אֶת הַפַּח
צָרִיךְ לִקְלֹעַ לְשֵׁם
מַאֲכָל שָׂרוּף
כָּל הַשִּׁיר שֶׁבָּעוֹלָם
לֹא שָׁוֶה אֶת הַשְּׁטָר
שֶׁלְּךָ
אַבָּא
שׁוּב וָשׁוּב
הַזֵּעָה שֶׁלְּךָ
מַטְרִידָה אוֹתִי
יֵשׁ בָּהּ אֶת כָּל
הַמַּרְכִּיבִים