אֵין זְמַן לֵב, צָרִיךְ לְהִלָּחֵם
גָּדַלְתָּ מְאוֹד, פָּנֶיךָ פְּנֵי עַז נֶפֶשׁ
לוֹחֵם דָּגוּל, כְּמוֹ בְּרָאד פִּיט
חָצִיתָ אֶת הַכְּבִישׁ לִפְנוֹת עֶרֶב
וְחָשַׁבְתִּי, מָה גָּדַלְתָּ
הַאִם תִּלָּחֵם לְמַעֲנֵנוּ?
אֵין זְמַן לֵב, גָּדַלְתָּ לְלֹא זְמַן
בָּרִיק הַשּׁוֹאֵב
לֹא הִתְגַּיַּסְתָּ נָכוֹן? לֹא לָבַשְׁתָּ מַדִּים? לֹא קָפַצְתָּ
לִפְקֻדּוֹת, לֹא זִיַּפְתָּ פְּטוֹרִים, לֹא שָׁמַרְתְּ בַּלֵּילוֹת
לֹא יָרִיתָ
לֹא יָרִיתָ
הַלְוַאי עָלֵינוּ מַנְהִיג כָּזֶה, שֶׁלֹּא יָרָה מֵעוֹלָם.